פסק-דין בתיק ב"ל 3003-09-09

 1.        התובעת הגישה תביעה לדמי לידה, למוסד לביטוח לאומי, לאחר שילדה ביום 31.8.08 .

2.         בהחלטתו קבע המוסד לביטוח לאומי, כי שכרה החודשי של התובעת, לצורך חישוב תשלום דמי לידה הינו 8,740 ש"ח לחודש,ובהתאם לכך שולמו לתובעת דמי הלידה. על החלטה זו  ערערה התובעת בתביעה שלפנינו.

3.          לטענת התובעת, בשמונת החודשים הקודמים למועד הלידה, שכרה החודשי האמיתי, היה בסך 14,000 ש"ח לחודש (ברוטו).

 רקע

4.          התובעת עבדה כשכירה בחברת "זירון מיקרוטק בע"מ" (להלן החברה), אשר בבעלות גיסה (אח של בעלה), תקופה של שנתיים ושלושה חודשים בסה"כ, החל מיום 1.6.06 ועד 31.8.08- היום בו ילדה ויצאה לחופשת לידה. יצוין כבר עתה, כי התובעת לא חזרה לעבודה לאחר הלידה, מאחר וביום 18.12.08 הוגשה בקשה לפירוק החברה על ידי עובדי החברה, לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשל אי קבלת שכר עבודה בגין חודש 10/08, וביום 3.5.09 ניתן צו פירוק לחברה, מאחר והחברה נקלעה למצב של חדלות פירעון.    

5.          לגרסת התובעת:

             מ- 1.10.06 עד 31.5.07- בסה"כ 8 חודשים,שמשה כעובדת משרד כללית בחברה, ושכרה החודשי היה 5,000 ש"ח .

             מ-1.6.07 עד 31.12.07 - בסה"כ  7 חודשים , עבדה כמנהלת חשבונות ספקים, ושכרה החודשי  היה 7,000 ש"ח .

             מ- 1.1.08 ועד 30.8.08- (המועד בו יצאה לחופשת לידה)- בסה"כ 8 חודשים, עבדה כמנהלת רכש של החברה ושכרה החודשי  היה 14,000 ש"ח .

   6.       התובעת טענה בסיכומיה, כי קידומה בעבודה והעלאת שכרה היו אמיתיים והם אינם פיקציה, וכי תנאי העסקתה הוכחו באמצעות תלושי השכר אשר הוצגו לבית הדין, ובאמצעות עדותו של אסף שביט, שהיה חשב השכר בחברה ואינו מקורב בצורה כלשהי לתובעת, אשר תמך בגרסתה . לטענתה, העלאת שכרה הייתה תוצר של קידומה והמעבר לתפקיד ניהולי אשר הצריך מידה רבה של אחריות ומחויבות. לטענתה העלאת השכר נעשתה עוד בטרם ידעה על עובדת היותה בהריון וללא כל קשר לכך.

7.          הנתבע טען בסיכומיו, כי העובדה שבזמן חופשת הלידה, אף אחד לא החליף את התובעת בתפקידה, מצביעה על חוסר נחיצות בתפקיד, אותו מילאה התובעת, ולכן  לא הייתה כל הצדקה ממשית ואמיתית להעלאת שכרה בשיעור של 100%. לטענתו, אין כל הגיון כלכלי להכפלת שכרה בתקופה בה המפעל נקלע לקשיים כלכליים. עוד טען הנתבע, כי התובעת לא הוכיחה את הפקדת משכורתה בחשבון הבנק, ואין זה סביר שמנכ"ל החברה לא משך משכורת באופן סדיר, כפי שהעיד בבית הדין, ואילו שכרה של התובעת הוכפל בשעה שמצבה הכלכלי של החברה היה מעורער. לטענת הנתבע ההסבר המתבקש במצב דברים זה, הינו שלצורך קבלת דמי לידה גבוהים, הוקפץ שכרה של התובעת באופן פקטיבי ,כאשר בפועל השכר לא הופקד לחשבונה. 

8           במקרה שבפנינו, נשאלת השאלה , האם העלאת שכרה של התובעת בשמונת החודשים שקדמו ללידה הייתה אמיתית וריאלית, היינו תוספת שכר בעקבות קידום וקבלת משרה ניהולית, או שמא העלאת שכרה של התובעת, מ-7000 ש"ח בחודש ל-14000 ש"ח בחודש  הייתה פיקטיבית, על מנת לזכות בדמי לידה גבוהים יותר.

דיון והכרעה

9          בית הדין הארצי לעבודה פסק לא אחת, כי כאשר עסקינן בסעיף ביטוח שבו שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגמלה, יש חשיבות רבה לקביעה אמיתית של שכרו,

            "לחשיבות זו מטרה כפולה, מחד דרוש שהגימלה, הבאה להחליף הכנסה שפסקה, תתבסס על השכר שקיבל המבוטח למעשה. מאידך, כדי למנוע ניצול לרעה של הוראות החוק, על פקיד התביעות לברר את נכונותו של השכר ואם הוא לא מושתת על נתונים בלתי נכונים" (דבע נב/ 0-140  אודט ברכה נ' המל"ל, פדע כד 524).ו

10         במקרה בו, שכר המבוטחת הועלה בצורה ניכרת בתקופת ההריון, מבלי שהיקף העבודה או מהות התפקיד השתנה, רשאי פקיד התביעות לבחון אם חלק מהתשלום למבוטחת הינו שכר רגיל או תשלום פיקטיבי. ( דב"ע נא/6-0 שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג 202). כמו גם, במקרה של קרבת משפחה בין המבוטחת לבין בעלי החברה בה הועסקה, רשאי פקיד התביעות לבחון את גובה השכר בקפידת יתר. ( דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע מח/41-0 גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 98).

11         זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, פקיד התביעות רשאי לבחון אם ההכנסה לה טוענת המבוטחת, אם היא הכנסתה האמיתית, והאם אין מדובר למעשה בפיקציה (ראה דב"ע נא/6 - 0 דורית שוורץ - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כג' 202). עוד נפסק כי: " במקרים של העסקת קרוב משפחה תתכנה העלאות פיקטיביות של שכר לפני מועד הזכאות לגמלה. כך, כאשר הועלה שכרה של אישה בהריון חודשים ספורים לפני הלידה, חזקה שהמטרה היא להשיג דמי לידה גבוהים, שלא כדין". (עב"ל 20182/97 המל"ל - גרוסקופף , פ"ד לד (1999) 97). 

12.        כל מקום, על הטוען לגימלה עליו החובה להוכיח מהו השכר הרגיל שצריך לשמש בסיס לתשלומה. ( דב"ע מא/155-0 המוסד נ' שולמית פיקהולץ, פד"ע יא עמ' 47).

13.        תובעת שימשה כמנהלת חשבונות ספקים בחברה,החל מיום 1.6.07 ועד 31.12.07 - ושכרה החודשי  היה 7,000 ש"ח ברוטו, ולאחר מכן, מיום 1.1.08 -שמונה חודשים לפני שילדה, שכרה הוכפל ב-100%, והיא החלה להשתכר 14,000 ש"ח ברוטו, עד ליציאתה לחופשת לידה ב-30.8.08, וזאת לטענתה בשל המעבר לתפקיד של מנהלת רכש בחברה .